משולשי יחסים ופתרון קונפליקטים

מערכת יחסים יכולה להיות זורמת מטעינה, פורייה, מקדמת, מפתחת ומתפתחת,

אך לעיתים אינה כזאת אידיאלית...

מערכת יחסים עוצרת, בולמת התקדמות, מלאה ברגשות שליליים, כעסים, קנאה...

נותנת תחושה של החמצה ומחלישה...

בכל מערכת יחסים יש גם וגם...

 

ברור לכולנו שמערכת היחסים שלנו עם ילדינו תלויה גם בנו ההורים.

עלינו חלה האחריות להבין לקבל וללמוד את הילד שלנו כפי שהוא.

אבל מה קורה במערכת יחסים שוויונית עם חברה? בן זוג? עם סבא או סבתא?

חם חמות? גיס גיסה?

 

של מי האחריות כאן?

 

באופן טבעי ואוטומטי הייתי עונה: של שני הצדדים, ויש בזה ממידת הצדק או מהנכון להיות, אבל המציאות שונה. לא תמיד שני הצדדים רואים את אותה התמונה, וכאן מתחיל הקונפליקט.

לכל אחד תמונה משלו!!!

 

התמונה של כל אחד מהצדדים משאירה אותו במקומו.

 

אם נתחיל לבדוק מה יש בתמונה, נראה הרבה מחשבות והיגדים שחלקם קשורים לאותו האדם וחלקם ממש לא.

היגדים רבים משולבים בהכללות שקשורות למקום, לזמן ולמציאות אחרת, חלקם למחשבות עם הרבה דמיון, וחלקם גם קצת קשורים ישירות לאדם.

 

אסביר את כוונתי -

היגדים כמו:

  • "הילד שלי לא יושב דקה בשקט, מסתובב כל היום, בטח יש לו בעיה של קשב וריכוז".

  • "סבתא טובה עושה בייביסיטר".

  • "חבר טוב אמור תמיד להיות בצד שלך".

  • "אני כל הזמן מנקה ומסדרת את הבית מה אני השפחה של כולם?..."

 

העולם מלא צלילים, קולות ומחשבות.

האם כל מה שאנחנו שומעים הוא המציאות?

האמנם כל ההיגדים האלה הם המציאות?

האחריות על הסתכלות מעמיקה על התמונה היא על מי שאינו מרוצה

ויש לו את הרצון ואת היכולת לשנות.

 

התחלת השינוי - ראשית, בהכרות ובמודעות למחשבות ולצלילים שמרצדים בתוכנו ובחינתם נוכח המציאות.

 

מוזמנים לכתוב, לשאול ולהתלבט...

 

בהצלחה!

© כל הזכויות שמורות לגאולה מרום

קואצ'ינג

הגיל הרך

הכוונה לקריירה

אימון אישי לחיים

הדרכת הורים פרטנית