מטרה אחת משותפת - שלוש נקודות מבט ילדים, הורים, צוות חינוכי

מסגרת חינוכית חדשה היא התחדשות ושינוי לילדים, להורים ולצוות החינוכי.

תהליך זה מלווה ומשולב ברגשות מעורבים של שמחה, התרגשות יחד עם חששות ודאגות של כל אחד מהצדדים.

למשולש יחסים זה יש מטרה משותפת:

להסתגל למסגרת החינוכית, ליהנות בה ולתת מענה לצרכיו של הילד בגיל הרך.

3 נקודות מבט חשובות בתהליך ההסתגלות למסגרת החדשה

הסתכלות עליהן תעזור לכל אחד מהצדדים להבין האחד את השני.

מה הן נקודות המבט של כל אחד מהצדדים❓

1. ילדים: מתרגשים, חוששים, אמביוולנטיים בין הרצון להישאר עם ההורה לבין המשחקים המגרים בגן. מקום חדש - דמויות חדשות. לא לגמרי מבינים לאן הם הולכים ומה הם עושים כאן. מישהו החליט בשבילם! הם אינם באים ממוטיבציה פנימית, אבל נהנים לראות משחקים חדשים שאין בבית וגירויים מעניינים. הסקרנות הטבעית שלהם היא המוטיבציה!!!

2. צוות חינוכי: עמל, מתארגן ומארגן, מתכנן, מתרגש, משקיע באספת הורים ובהיכרות מקדימה עם הילדים, אך פעמים רבות מרגיש פגוע מהערות והארות לא להם. כל מילה קטנה או שאלה מתפרשת לעתים כביקורת. ובמהלך השנה, ואני אומרת בזהירות, הולך על קצות האצבעות...

3. הורים: התרגשות, מעבר לשלב הבא בהתפתחות של הילד, עוד צעד אחד לשלב הפרידה והעצמאות. חוששים, בודקים, חוסר באמון בסיסי עד מכשירי האזנה וצילום. חשש: האם יענו על צרכיו האישיים של הילד שלי❓ והיום החשש התגבר - האם ישמרו עליו? על חייו? יענו לרגשותיו ותחושותיו❓ האם יהיה לילד שלי מעניין ❓ האם עונה המסגרת לערכים המשפחתיים שלנו❓ יקשיבו לנו ההורים יענו לצרכנו ולבקשותינו❓ האם יוכלו הילדים להסתגל למסגרת חינוכית חדשה עם חוסר ודאות, חוסר ביטחון וחוסר אמון של המבוגרים בסביבה❓