אייר: פטריק בנסון מאנגלית: אירית אֶרְבּ כנרת בית הוצאה לאור 2008 שלושה ינשופונים מתעוררים לילה אחד ומגלים שאימא איננה.
הם מצטופפים יחד על ענף ומחכים שאמא תחזור ושואלים: "איפה אמא?", ביל הקטן חוזר שוב ושוב "אני רוצה את אמא!" ולא מוצא נחמה.
הינשופונים מביעים בתמונה, השזורה בטקסט, תום, בדידות, חוסר אונים ובהלה.
שרה האחות הבוגרת מביאה את ההיבט המנחם המרגיע הבוגר.
פֶּרְסִי האמצעי, רגיש, חוזר ומנסה להתנחם בדברי אחותו.
ביל התינוק חוזר ואומר 'אני רוצה את אמא".
סיטואציה מציאותית כמו בבית עם שיח רגיש ונוגע ללב.
סוף טוב כמובן, אימא הייתה בעבודה ועכשיו היא חוזרת.
סיפור מתאים לגילאי 2-4 ויחד עם זאת בני השש-שבע יוכלו לקרא בכוחות עצמם ולהקריא לאחיהם טקסט קצר ברור, רגיש וחוזר על עצמו.
כמה תהיות קיבלתי האם צריך לספר סיפור כזה?
למה להעלות ולהעיר דובים משנתם.
ילדים חוששים ופוחדים מחושך, וילדים כמובן גם חוששים מהורה שאינו נמצא כרגע איתם.
הספר נותן מענה לחשש ולפחד ועוזר להם לשים את מה שהם מרגישים ומתקשים להגיד.
ממליצה בחום לנסות!
Comments